Blogs

22/06/17
NonFinito // Artport's Fifth Year Exhibition

 

"נונפיניטו" \ NonFinito""

תערוכת המחזור החמישי בארטפורט

Artport's Fifth Year Exhibition

 

 

גבי קריכלי, ליהי תורג'מן, יערה צח, דרור דאום, גילי אבישר, פאטמה שנאן

Gabi Kricheli ,Lihi Turjeman, Yaara Zach, Dror Daum, Gili Avissar, Fatma Shanan

 

אוצרת: ורדית גרוס

פתיחה: 22.6, יום חמישי, 20:00

נעילה: 22.7 

 

"נונפיניטו" 2017 היא לא רק רגע הסוף של המחזור החמישי של תוכנית הרזידנסי של ארטפורט, היא גם סופה של תקופה. זו התערוכה האחרונה שתוצג בגלריה של ארטפורט בדרך בן צבי 55. אחריה יעזוב ארטפורט את המתחם בדרכו לחלל חדש, והמתחם כולו ייהרס בדרך להפיכתו לשכונה חדשה בדרום תל אביב.

ארטפורט הוא בראש ובראשונה תוכנית התומכת באמנים מהארץ ומחו"ל, בדרך להגשמת הרעיונות ועבודות האמנות שלהם. אבל ארטפורט הוא גם מקום. לא יכולנו לדעת לפני שהתיישבנו בקונטיינרים הישנים של בזק את השפעת החלל על אופיו של ארטפורט, על טיב היחסים בין האנשים, על מהותן של העבודות שיצמחו בו. אבל למקום, למרחב, לחלל העבודה ולאזור הציבורי שמחוצה לו יש השפעה על מה שקורה בין כתלי הסטודיו ובתוך הגלריה. ארטפורט בבן צבי 55 הציע אפשרות של מקום פתוח ומאפשר, מקום בו חלומות יכולים לגדול, בו מערכות יחסים יכולות לצמוח, מקום שמזמין את כולם להרגיש בבית. אנחנו רק יכולים לקוות שהרוח הזו תשאר איתנו גם בבית הבא שלנו.

נונפיניטו מטבעה אינה תערוכת גמר, אלא תערוכה שמעניקה הצצה לפרויקטים שנרקמו בתוכנית במהלך השנה. התערוכה הנוכחית לא יכלה להתעלם מתחושת הסוף שעמדה באוויר כבר בשלב מוקדם של השנה, וחלק מהפרויקטים בתערוכה מתעסקים בשאלה זו ומצביעים על האפשרויות הגלומות בו.

גבי קריכלי, שעבד במתחם בחמש השנים האחרונות עוד טרם הצטרפותו לארטפורט בונה חדר קטן סביב עץ אותו גילף לפני כשנה. העץ, חלק מפרויקט מתמשך של גבי בו הוא מגלף על עצים ברחבי הארץ, מיועד לכריתה כחלק מתהליך הבניה המתוכנן. האם אפשר לראות את העץ במנותק מהמקום בו נוצר? מה קורה לעבודה תלוית-מקום כשהמקום עצמו נלקח ממנה?

דרור דאום עוסק ב ״Light From a Dead Star״ בסופה של תקופה דרך דימויים מתוך מגזינים שהופצו בימי נערותו בישראל של שנות השמונים, בתקופה בה חנויות ספרים ועיתונים שגשגו והיו הקשר העיקרי לעולם שקורה מחוץ לכאן. מה קורה לדימויים ששימשו אז כאסמכתא לפנטזיה כשהם מאבדים את התפקיד הסובייקטיבי שלהם ומידת הרלוונטיות שלהם נקבעת מחדש על ידי מרחב חיצוני וממרחק זמן.

ב ״Dig as High as You Can״ ליהי תורג'מן מייצרת מנחת מסוקים משלה, שנוכחותו מרגיעה ומערערת בו זמנית. ה H של ה Helipad  הופכת ל H של ה Help,  של Home. שני מוטותיה הארוכים נדמים לרגעים למוטות המזבח שאינו יכול עוד להציל איש, וממשיך את העיסוק של ליהי בטריטוריות, צורות ראשוניות, במסמנים ומסומנים.

סדרת האובייקטים של יערה צח מורכבת מקביים ושוטים שמתחברים למעין "כלים מיוחדים" הנותרים רפויים בחלל. אלו ממשיכים את עיסוקה של צח באינטימיות שבמפגש בין גוף לחפץ, בפנטזיה על פעולה מול אובייקט דומם, ובקשר בין אלימות ליופי.

גילי אבישר משבש את הסטודיו הצבעוני והפעיל שלו. הכניסה הצדדית מובילה לחלל אפל ואפוקליפטי, בו דמויות מחופשות מחפשות את דרכן ומנסות להנפיש את שלל המסכות והבדים, למצות את רגעי הזהב מתוך החושך הסופי.

פאטמה שנאן, שבמהלך השנה האחרונה ציירה את גופה בעיקר בתוך שטיח, מרחפת בנונפיניטו מעליו. בעבודות הוידאו הראשונות שלה היא בוחנת את יחסי הגוף והשטיח דרך נערים שמפזרים שטיחים על גגות ורחובות ג'וליס, ודרך גופה שלה המתרומם - בכח האנרגיה הספיריטואלית, הדיבוק או הקסם - מעל לשטיח אותו חקרה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. "נונפיניטו" 2017 היא לא רק רגע הסוף של המחזור החמישי של תוכנית הרזידנסי של ארטפורט, היא גם סופה של תקופה. זו התערוכה האחרונה שתוצג בגלריה של ארטפורט בדרך בן צבי 55. אחריה יעזוב ארטפורט את המתחם בדרכו לחלל חדש, והמתחם כולו ייהרס בדרך להפיכתו לשכונה חדשה בדרום תל אביב.

שעות פתיחה:

חמישי: 14:00-20:00

שישי ושבת: 10:00-16:00

 

NonFinito 2017 is not only the ending moment of Artport's fifth year residency program, it is also the end of an era. It is the last exhibition at Artport's gallery on 55 Ben Zvi Road. With its conclusion, Artport will leave the compound on the way to its new location, and the whole area will be destroyed as the first step in becoming a new neighborhood in south Tel Aviv.

Artport is first and foremost a residency program, supporting Israeli and international artists in realizing their ideas and art works. But Artport is also a Venue. Before settling in Bezeq's old containers, we couldn’t foresee the venue’s influence on Artport's nature, how it will affect the relationships between its residents, or the artworks developing in it. But the site, the venue and the large outdoor common space all have an influence on what occurs inside the studios and the gallery. Artport on 55 Ben Zvi Road is a place of many possibilities. A place where dreams can develop into ideas, where relationships can flourish, a place that invites everyone to feel at home. We can only hope that the same spirit will stay with us in our next home.

NonFinito isn't a year end show – it is an opportunity to see projects that were created during the residency year. The current show couldn't disregard the “end”, a notion that was present from an early stage of the residency year, and some of the projects deal with this issue and with the options it entails.

Gabi Kricheli, whose studio was located at the compound five years before joining Artport, builds a room around a tree he carved a year ago. The tree, part of an ongoing project in which Gabi carves trees all around Israel, is destined to be uprooted as part of the planned construction. Can the tree be detached from the place where it was created? What happens to site specific art when the site itself is taken away?

In Light from a Dead Star, Dror Daum deals with the end of an era through images from magazines that were distributed in Israel while growing up in the 80's, in a time when books and magazine stores were the main connection to the outer world. What happens to the images that were once your fantasy reference when they lose their subjective role and their relevance is re-determined by passing time.

In Dig as High as You Can, Lihi Turjeman creates her own helipad, whose presence is both calming and disturbing at the same time. The letter H can also stand for Help or Home, while its structure, two long rods intersected by a perpendicular line, seems like the horns of the Altar, which in ancient times could serve as an asylum. It continues Lihi's work with territories, primal forms, signifiers and signified.

Yaara Zach’s new series of objects combines crutches and leather whips into special tools that stand unstable in the gallery.  These objects continue Yaara's research on the intimacy in the encounter of body and object, the fantasy of an action toward a still object and the connection between violence and beauty.

Gili Avissar disrupts his colorful and active studio. The side entrance leads to a dark and apocalyptic space, where figures in costumes attempt to animate the masks and clothes that fill the room, trying to dig up gold from the eternal darkness.

For the last year, Fatma Shannan, has mainly been painting her own body within a carpet. In NonFinito, she examines the body-carpet relationship in her first video works, through a group of teenagers who scatter carpets on the roofs and streets of Julis, as well as through her own body that floats - through spiritual energy, dybbuk or magic - above the carpet she researched at the Metropolitan Museum of Art in New York. 

Opening Hours:

Thurs:2pm-8pm

Fri-Sat: 10am-4pm

 

16/05/17
Motions for the Agenda


"הצעות לסֵדֶר"

Motions for the Agenda

פרפורמנס, וידאו וסאונד בעקבות חוק, משפט וצדק

All About Law and Justice - Exhibition and Series of Events

 -For English scroll down-

 

 

רשימת האירועים המלאה:

עינת עמיר, בשיתוף ד"ר אורלי אידן ובייעוץ משפטי של ד"ר טלי קריצמן-אמיר

כשל פרגמטי

פרפורמנס וניסוי פסיכולוגי בזמן אמת. להרשמה לחץ כאן

16.5.17 18:30

18.5.17 19:30

19.5.17 10:00, 12:00

באיזו מידה השפה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו ואת החוויות הרגשיות שלנו? האמנית עינת עמיר והפסיכובלשנית ד״ר אורלי אידן מזמינות את הקהל הרחב לבחון את השאלה בהקשר לסוגיית הפליטים בישראל. Pragmatic Failure יפעל בו-זמנית כמיצג השתתפותי המיועד לחלל אמנות, וכניסוי פסיכולוגי של המעבדה לפסיכולוגיה של סכסוכים בין-קבוצות ופיוס (PICR) במרכז הבינתחומי הרצליה.

המיצג יוביל את המשתתפים בין חללים ייחודיים, תוך כדי מילוי שאלונים אלקטרוניים, אינטראקציות אינטימיות עם שחקנים וקבלת תוצאות הניסוי בזמן אמת. פרויקט זה הוא הראשון בסדרה של שיתופי פעולה בין עמיר למעבדה בניהולם של פרופ' עירן הלפרין, פרופ' תמר שגיא וד"ר מיכל רייפן תגר.

_

תנועה ציבורית

הריאיון

ההפעלה של הראיון מוגבלת לעשרים משתתפים. להרשמה לחץ כאן

24.5.17 18:00, 20:30

25.5.17 18:00, 20:30

27.5.17 18:00, 20:30

תנועה ציבורית חוזרת אל הפעם הראשונה בה הצבא מדבר איתנו, עלינו - ״השיחה האישית״ בצו הראשון.

הצבא מופיע בצורות שונות, במקרה הזה הוא מגולם בגוף של נערה, חיילת בשירות חובה. תנועה ציבורית גייסה תא של מראיינות לשעבר, שבמשך שלושה ימים יתכנסו בארטפורט ויפעילו מחדש את מודל הראיון כפורמט פרפורמטיבי. אמנות הראיון, שפותחה ב 1955 ונמצאת בשימוש עד היום, מהווה את הכלי העיקרי באמצעותו לומד הצבא את עולמו הרגשי של כל מועמד לשירות ביטחון. “השיחה האישית” מתורגמת לנתונים מספריים שהמערכת יכולה להשתמש בהם. כיום לכל גבר בישראל, בין אם התגייס ובין אם לא, קיים פרופיל רגשי המקוטלג בארכיון בחזקת המדינה.

הראיון הוא הפעם הראשונה בה תנועה ציבורית תבחן הפעלה של מודל זה בסביבה אזרחית, ובשיתוף הציבור תתרגל את האירוע האמנותי כמרחב של העברת ידע.

_

טליה הופמן

לעסתי בשבילך (שם זמני)

מיצב סאונד המוצג במהלך התערוכה ופרפורמנס.

הפרפורמנס מוגבל לשישה משתתפים, הרשמה במייל: thalia.hoffman@gmail.com

17.5.17 18:30

2.6.17 15:00

6.6.17 18:00 ולאחר מכן פאנל דוברים בשיתוף פרופ׳ אייל גרוס, ד״ר יופי תירוש וד״ר יואב קני בשעה 20:00

העבודה מבקשת לחקור את הקשר שבין הזנה, אוכל, חוק, משפט, לאום ובטחון. במהלך החודשים שקדמו לתערוכה קיימה הופמן מספר סעודות עם משפטנים, חוקרי תרבות, סוציולוגים, ופסיכולוגים. 

אובייקט הסאונד שיוצב בתערוכה יאפשר לקהל הרחב להאזין לתיעוד חלקי של המפגשים והשיחות שנוצרו במהלכן הנעות בין האישי לבין המחקרי ומעלות מחשבות והירהורים המצויים על המקום אשר אוכל ומזון ממלאים בהרכבת זהות ובשדה הפוליטי שאוכל מקבל בו משמעות. במהלך התערוכה ישמש האובייקט/שולחן-הסאונד לקיומו של פרפורמנס אינטימי במתכונת של 'ארוחות הזנה׳ במהלכם יבחנו יחסי הכוחות שבין מזין למוזן, בין מארחת לאורחת ובין סועדת לסועד.

_

רועי רוזן

קפקא לקטנים

צילומי סרט חדש ופאנל מומחים. להרשמה לחץ כאן

29.5.17 10:00-17:00

במסגרת התערוכה יצלם רועי רוזן, לראשונה, מונולוג חדש הנקרא 'להסביר את החוק לקוואמה' העוסק ביַלְדוּת ובמעמדם המשפטי של קטינים תחת הכיבוש הישראלי, במהלכו גולשת הדוברת לעניינים הנוגעים בהזדקנות ובמיניות. מונולוג זה יבוצע על ידי השחקנית חני פירסטנברג לצד פאנל של מומחים מתחום הספרות והמשפט שיהיה פתוח לקהל הרחב, כאשר שניהם יהוו חלק מסרט חדש של רוזן. באופן זה משמשת התערוכה כסט לצילומיו של סרט עתידי, מיוזיקל המשלב בין הדוקומנטרי לבין העלילתי, שבמרכזו תוכנית טלוויזיה המכשירה את סיפורי קפקא לילדים. המונולוג והפאנל, הנעים בין מציאות לבין בדייה, בין המשפטן לבין השחקן, בין רכות לקשיחות הגוף, יציבו פרספקטיבות לא צפויות על היחס בין החוק הצבאי לבין מושג החוק אצל קפקא.

_

הינדה וייס בשיתוף עו"ד אסף וייצן

5846, 5851  ו - 5852 נגד רשות האוכלוסין וההגירה

עבודת וידאו המוצגת במהלך התערוכה

עבודת הוידיאו מספרת באמצעות צבעים, מקצבים וצלילים, את ההחלטה המשפטית בעניינם של שלושה אנשים המבקשים מבית המשפט העליון שלא להישלח למתקן הכליאה בחולות. 
העבודה נוצרה מתוך ההנחות הבסיסיות, ששפה נתונה לפֵּרוּשׁ והֶסְבֵּר, ששליטה בשפה היא כוח, וששפת המשפט ושפת האמנות הינן שפות מקצועיות הידועות וניתנות לפיצוח רק על-ידי מומחים, ומכאן שפעולת התרגום בעבודה מאפשרת חשיפה של אמיתות הקלועות בתוך שתי השפות. 
התרגום חושף את הפער בין השימוש שעושה בית המשפט העליון בשפה, לבין השפה של המחקר המשפטי בסוגיית זכויותיהם של מבקשי מקלט ומהגרים בישראל. הפער בין התאורטי והקונקרטי, הפער שבין מומחה לבין הדיוט, הינו המרחב בו מצויה העבודה, ואשר ממנו היא מבקשת לפרוץ.

5.6.17 19:30
קבוצת דיון וקריאה - הינדה וייס ואסף וייצן בעקבות העבודה 5846, 5851  ו - 5852 נגד רשות האוכלוסין וההגירה

שלושה מבקשי מקלט מדארפור ביקשו מבית המשפט העליון שלא להישלח למתקן המעצר 'חולות' עד שיתבהר מצבם המשפטי. הבקשה נדחתה. משתתפי/ות הקבוצה מוזמנים/ות לבקר בהחלטת בית המשפט ולבחון, יחדיו, כיצד התמודד בית המשפט עם המתח שבין הטענות שהועלו בבקשה לבין טענות המדינה בעניין והתקוות לעתיד. בחינת השפה המשפטית והתקתה לשפה ויזואלית יאפשרו למשתתפים/ות לבקר בהחלטה זו באופן שחורג מהיבטיה המשפטיים הפורמאליים, למשל באופן בו נוצרה העבודה מדיאלוג בין אמנית למשפטן.

 

שעות פתיחת התערוכה ומפגשים בשולחן האוצר:

חמישי: 12:00-17:00

שישי ושבת: 11:00-15:00

 

 

Full Event Program:

Einat Amir in collaboration with Dr. Orly Idan, with legal counsel by Dr. Tali Kritzman-Amir

Pragmatic Failure

Performance and psychological experimentation in real time. Register here

May 16, 6:30pm

May 18, 7:30 pm

May19, 10:00am, 12:00pm

To what extent does language shape our perception of reality and our emotional experiences? The artist, Einat Amir, and the psycholinguist, Dr. Orly Idan, invite the general public to examine this question in relation to the issue of refugees in Israel. 'Pragmatic Failure' acts simultaneously as a participatory performance designed for an art space, as well as a psychological experiment run by the PICR Laboratory of The Interdisciplinary Center (IDC) Herzliya. The performance leads participants through unique spaces, while filling out electronic questionnaires, interacting intimately with actors and receiving real-time experiment results. This project is the first in a series of collaborations between Amir and the Laboratory which runs by Prof. Eran Halperin, Prof. Tamar Saguy  and Dr. Michal Reifen Tagar.

Public Movement

The Interview

Each session is limited to 20 participants. Register here.

May 24, 6:00pm, 8:30pm

May 25, 6:00pm, 8:30pm

May 27, 6:00pm, 8:30pm

Public Movement goes back to the very first time the military speaks with us, about us: the “personal conversation” in the first summons of the draft process. The military performs itself in many ways and in this case it is embodied in the figure of a young female soldier. 

Public Movement recruited a new cell of women who served in the IDF as interviewers, and together they reactivate the “personal conversation” as a performative model. The art of interviewing was developed in 1955 as the major tool through which the military studies the emotional landscape of each potential soldier. The intimate conversation is translated into data that the system can use. In the past sixty years, a growing military archive has been collecting the psychological profiles of every Israeli male citizen, a state-owned emotional deposition.

The Interview is the first time in which Public Movement stages this military model in a civic environment and thus invites the public to practice the artistic event as an arena of knowledge exchange. 

Thalia Hoffman

To Serve You (work in progress)

Performance and sound installation

Each performance is limited to 6 participants. Register at: thalia.hoffman@gmail.com

May 17, 6:30pm

June 2, 3:00pm

June 6, 6pm, followed by a discussion panel with Prof. Aeyal Gross, Dr. Yofi Tirosh and Dr. Yoav Kenny, at 8pm

The work seeks to explore the connection between food, rules, law, nationality and security. During the months preceding the exhibition, Hoffman held several dinners with jurists, culture scholars, sociologists, and psychologists.

The sound object installed in the exhibition enables the general public to listen to a documentation of their encounters and conversations, ranging from the personal to the analytical, and inspires reflection on the place that food and sustenance inhabit in our construction of identity, and on the political arena that imbues food with meaning. During the exhibition, the object/sound table is also used in an intimate performance in the form of 'nourishing meals', during which the balance of power between nourisher and nourished, between host and guest, and between diners will be examined.

Hinda Weiss in collaboration with Asaf Weitzen

5846, 5851 and 5852 v. the Population and Migration Authority

Video on view during the exhibition

Through colors, rhythms and sounds, the video work portrays the supreme court's decision regarding three people requesting not to be sent to Holot Detention Center.

The work is based on the assumptions that language is immanently exposed to interpretation and explanation, that language is power, and that the languages of law and art are widely depicted as the territory of experts.  

Truths embedded within a given language are explored in the video in-relation to the rights of asylum seekers and immigrants in Israel. The gap between fact and theory, between experts and laymen, is revealed through the examination of the differing use of words by the court in-relation to legal academic research.

_

Roee Rosen

Kafka for Kids (work in progress)

Film shooting and experts panel. Register here

May 29, 10:00am-5:00pm

In the framework of the exhibition, Roee Rosen will film, for the first time, a new monologue called ''Explaining the Law to Kwame'', which deals with childhood and the legal status of minors under Israeli occupation, and during which the speaker coasts into matters related to aging and sexuality. The monologue is performed by the actress Hani Furstenberg alongside a panel of literary and legal experts that is open to the general public; both of which will become part of a new film by Rosen. In this way, the exhibition serves as a set for the shooting of a future film, a musical that combines documentary with fiction, centered around a television program that teaches Kafka stories to kids. The monologue and the panel, moving between reality and fabrication, between jurist and actor, between the body's softness and stiffness, reveal unexpected perspectives on the relationship between military law and the concept of law for Kafka.

_

Exhibition Opening Hours and Meetings at the Curator’s Desk

Thurs: 12:00pm-5:00pm

Fri-Sat: 11:00am-3:00pm

 

29/04/17
Public Art and the City - the Case of Nantes

 

Public Art and the City - the case of Nantes

A Conversation with Jean Blaise

 

ז׳אן בלייז, מנהל אמנותי ואוצר של העיר נאנט (Nantes), צרפת, הביא למהפך של נאנט מעיר אפורה ומשעממת למרכז אורבאני בינלאומי שוקק על ידי פתוח מיזמי אמנות ותרבות במרחב הציבורי ברחבי העיר, כחלק מתפיסתההתחדשות העירונית. בלייז הרחיב את מושג האוצרות והוציאו מהקשר של תערוכה בחלל של מוזיאון או גלריה, למרחב ציבורי אורבאני כחלק בלתי נפרד מאורח החיים של תושבי העיר. במפגש ייחודי עמו יספר על המהלכים וההחלטות שסללו את הדרך למהפך בעיר נאנט ועל ההתמודדות עם השינוי ושימור

* ההרצאה תתקיים בצרפתית עם תרגום קונסקוטיבי לעברית

Jean Blaise, curator and artistic director of Nantes, transformed the city into a lively international urban center through the development of art and cultural projects in the public space.
Blaise broadened the curator’s work, from common exhibition spaces to the outdoor urban space, making art an indispensable part of the city life.
Blaise will discuss the decisions and steps that paved the way to the transformation of Nantes, and the challenges to preserve these changes. 

* The talk will be in French with consecutive interpretation to Hebrew

 

In collaboration with Mama Productions האירוע בשיתוף פעולה עם 

 

22/04/17
Open Studio with Jordan Nassar

 

Open Studio and Goodbye drinks from Jordan Nassar

 

סטודיו פתוח ופרידה זמנית מג'ורדן נאסר, לקראת סיום הרזידנסי שלו בארטפורט. הזדמנות לראות את גוף העבודות החדש שלו "יפו", עליו עבוד במהלך שהותו בתוכנית

 

Jordan Nassar is an Palestinian-Polish-American artist from New York City who works with traditional Palestinian and European embroidery techniques, addressing the intersection of craft, language, history, (geo)politics, and technology. His work examines subjects such as cultural heritage, ownership, exchange and absorption; emigrant nostalgia for the 'homeland' and its generational repercussions; geography, politics, and orientalism; symbology, codes and language systems; superstition and religious belief; post-internet visual language; and representational and geometric abstraction. He also makes self-published artist's books and zines.

 

 

 

23/03/17
Nothing But Longing (NBL#2) The Curfew Tower at Artport

 

 

מגדל העוצר מאירלנד מתארח בארטפורט

חמישי-שישי, 23-24.3.2017

בתוכנית:

יום חמישי, 23.3

19:30 התכנסות

20:00 ביל דראמונד בפרפרומנס מיוחד לארטפורט. ספור המגדל של האמנים שהתארחו בתוכנית במהלך 2015-2016.

במהלך הערב, טרייסי מוברלי (לונדון), תכין ותגיש את הקארי המסורתי המוגש במגדל בכל שנה בפסטיבל הקיץ של קושנדל

 

יום שישי 24.3

12:00 התכנסות - הצגת תוכנית מגדל העוצר ותוכנית היום

12:15 הרצאה ״הדרך הארוכה לשלום בצפון אירלנד״, לימור יהודה

12:50 הרצאה באנגלית "מגדלים, חומות, מראות וגשרים – בין צפון אירלנד לישראל", ד"ר רון דודאי (שהה במגדל במהלך מאי 2015)

13:20 הרצאה "אלטנוילנד הפסיכדלית, כיצד לכתוב אוטופיה פסיכדלית-ציונית ממגדל בצפון אירלנד״, ד"ר עידו הרטוגזון (שהה במגדל במרץ 2016)

14:00 - הפסקה

14:15 הרצאה באנגלית - ״18 חודשים עם אמנים ישראלים במגדל: על ליווי האמנים בין הפוליטי למיתי בצפון אירלנד״, ריימונד ווטסון

15:00 חן תמיר בשיחה עם שגית מזמר ואמני המגדל

 

בין השנים 2015-2016 שהו 21 אמנים וחוקרים ישראליים ב"מגדל העוצר" בקושנדל שבצפון אירלנד, עיירה קתולית עם שורשים אירים- רפובליקנים.

מגדל הלבנים  הקטן, המתנשא לחמש קומות,  נבנה בצומת הדרכים המרכזי בעיירה  ב 1817, על ידי הפאודל פראנסיס טרנלי, פרוטסטנטי ומבעלי חברת הסחר הגדולה East India Company, שבין השאר סחרה בתה ובאופיום באותן שנים. את מגדל העוצר הוא בנה בהשראת מגדלים סיניים שראה במסעותיו. במקור נבנה המגדל כבית מעצר לבטלנים  ופורעי חוק ולמי שהעז להפר את שעות העוצר שטרנלי השליט בעיירה.

בשנת 1994 קנה האמן/ מוסיקאי ביל דראמונד את המגדל, ובשנת 1999 הפך אותו לתוכנית שהות  לאמנים. מאז הוא מזמין יוצרים לחיות ולהפיק עבודות ביחס לחוויית מגורים ועבודה במגדל ובקושנדל. מדי שנה מזמין דראמונד אוצר אחר למגדל.

בשנת 2014 הוזמנה האמנית הישראלית שגית מזמר לאצור את התוכנית, לתקופה שנמשכה 18 חודשים.

עשרים ואחד יוצרים  הוזמנו לשהות במגדל במשך מספר שבועות, לחקור ולהכיר את המקום. התוכנית מציעה סוג של ניתוק מהעולם החיצוני תוך כדי התקרבות אל הקהילה המקומית – כל אמן שוהה בגפו במגדל, כמעט ללא קליטה סלולרית או אינטרנטית ובמקביל מתארח אצל בני העיירה והופך להיות 'האורח מהמגדל'. "מגדל העוצר" מאפשר לאמנים להיות, לשהות, בקצב זמן אחר, להיחשף לרבדים השונים של עיירה אירית בצפונו של האי, ולחוות את האפשרויות הגלומות באזור זה של העולם, שהיה בעבר הלא רחוק במרכזו של סכסוך שנראה היה שלא ייגמר לעולם.

בינואר האחרון נפתחה תערוכה מקיפה של האמנים Nothing But Longing #1, בגלריה void, בדרי, צפון-אירלנד.

 

 

Nothing But Longing (NBL#2):

The Curfew Tower at Artport

 

Program:

 

Thurs, March 23

7:30pm - Greetings

8:00pm - Performances by Bill Drummond and the Curfew Tower Residency artists

Tracey Moberly (London), will prepare the traditional curry dish served every summer at the Heart of the Glens Festival in Cushendall.

 

Fri, March 24

12:00pm - Greetings and introduction

12:15pm - ״The long road to peace in Northern Ireland״, Limor Yehuda (Hebrew)

12:50pm - “Towers, Walls, Mirrors and Bridges - Between Northern Ireland and Israel”, Dr. Ron Dudai (English)

1:20pm - ״Psychedelic Altneualnd: Writing of a psychedelic Zionist utopia from a tower Northern Ireland”, Ido Hartogsohn (Hebrew)

2:00pm - Break

2:15pm - “18 months with Israeli artists at The Curfew Tower / Introducing the artists through the politics and mythology of the north of Ireland”, Raymond Watson (English)

3:00pm - Chen Tamir - a conversation with Sagit Mezamer and the Curfew Tower artists (Hebrew)

 

Between 2015-2016, 21 Israeli artists and writers stayed at the Curfew Tower, Cushendall, Northern Ireland, a Catholic village with Republican roots.

The unusual small red sandstone Curfew Tower at the central crossroads was built in 1817, based on a building the landowner had seen in China in his travels as a tea and opium trader. It was originally a prison 'for the confinement of idlers and rioters'.

In 1994, artist/musician Bill Drummond bought the Curfew Tower, and in 1999 he reinvented the tower as an artists' residency program. He invited artists to reside and produce work that responds to their experience living in the tower and the village of Cushendall.

Each year the residencies at the Curfew Tower are curated by a different organization or individual. In 2014 Israeli artist Sagit Mezamer curated the tower residency for a period of 18 months.

Each artist stayed at the tower for several weeks, working on their own projects, researching, and getting to know the area. The residency offers a somewhat unique experience of isolation from the outer world on one hand, yet a sense of belonging to the local community on the other. Each artist resided alone, with hardly any cellular or internet reception, while at the same time the artists received a warm welcome by the people of Cushendall. The Curfew Tower offers artists the opportunity to become, for a limited period of time, part of a new place, and to imagine the opportunities this once bleeding part of the world has to offer.

In January 2017, a comprehensive exhibition of works produced by the residency artists titled Nothing But Longing #1 was opened at Void Derry Gallery in Northern Ireland.

 

About the Speakers:

 

Attorney Limor Yehuda is a legal scholar focusing on human rights and social justice. Limor spent six years at Israel’s Supreme Court as legal assistant to Chief Justice Aharon Barak, followed by eight years at the Association for Civil Rights in Israel (ACRI) where she  directed the department for human rights in the Occupied Territories. She is currently a research fellow and PhD candidate at the Hebrew University in Jerusalem, studying peace processes in ethno-national conflicts. Limor is also a founding member of a joint Palestinian / Israeli moment “Two States, One Homeland” which aims to offer a new paradigm for the solution of the Israeli Palestinian conflict based on equality between the two peoples and the implementation of a conferetaive model. 

 

Ron Dudai works in the fields of human rights, social movements, transitional justice, and punishment and social control. He is especially interested in non-state actors (armed groups, social movements, and human rights organizations), as well as in questions of social control and punishment in the context of political violence. He is co-editor of the Journal of Human Rights Practice, where he previously edited two special issues, on Armed Groups and Human Rights Praxis, and on Dilemmas of Human Rights Activism. His work was published in, among others, Human Rights Quarterly, British Journal of Criminology, International Journal of Transitional Justice, Terrorism and Political Violence, Journal of Human Rights, British Journal of Sociology, as well as several edited volumes. He was awarded the Brian Williams Prize by the British Society of Criminology, which is given to "the best article by a 'new scholar', which shows evidence of particular distinction, and makes a valuable contribution to the further development of criminology."

 

Ido Hartogsohn, PhD, (b. 1978) Is an Israeli psychedelic writer and activist. Hartogsohn has worked as a journalist for many years, publishing in various Israeli Newspapers, websites and magazines such as Haaretz, Maariv, Ynet, Walla and Nana. In 2009 Hartogsohn published the book "Technomystica", a philosophical tractate on the relationship between technology (also psychedelics) and consciousness. His PhD thesis, which was written in the Science, Technology and Society Program in the Bar Ilan University examines the role of setting and setting in shaping mid-twentieth century psychedelic research and culture. Hartogsohn is the editor of La Psychonaut, the Israeli psychedelic magazine. He is also the founder of Dailypsychedelicvideo.com, the leading website for psychedelic videos on the web, and psychedelictraveler.com, a community based psychedelic travel site.

 

Chen Tamir ​ is a Curator at the Center for Contemporary Art in Tel Aviv and Curatorial Associate at Artis. She was listed by artnet as one of 25 women curators on the rise and by Artslant as one of 15 curators to watch in 2015. Until recently she was based in New York working as an independent curator and also as Executive Director of Flux Factory where she founded an acclaimed residency program and set up a thriving institution. Chen holds an M.A. from Bard College's Center for Curatorial Studies, a B.A. in Anthropology, and a B.F.A. in Visual Art from York University.

 

Raymond Watson is a visual artist and writer from Belfast, Northern Ireland. He lives and works in Cushendall. Watson ​has a substantial body of work influenced heavily by the recent political conflict in the north of Ireland, much of his work revolved around topics of peace building. He has worked on a large variety of art in the community projects. He has exhibited widely in Ireland and internationally. During the 18 months of the Israeli artists' residency in the Curfew Tower in Cushendall, Watson spent a lot of time with each of the artists. Watson interviewed each artist and later edited those interviews into the book Ireland-vs-Israel.